הגיל השלישי
  הדור השלישי >> סבא וסבתא כועסים

הגעת לגיל שמותר ...להנות מהחיים! הצטרף אלינו

 

 

גם לרגשות לא נעימים יש תפקיד...


היכולת לבטא רגשות היא הגשר שבין עולמנו הפנימי לחיצוני. חיבור רגשי וביטויו הוא אמצעי תקשורת, המזמין אותנו להיות ערניים למתחולל בתוכנו, אך מה קורה כאשר עולים רגשות לא נעימים?
 
כל רגש נושא עמו מסר, אם רק לא ניבהל וניתן לעצמנו להרגיש ולהקשיב לו, גם כאשר הוא לא נעים, נגלה הרבה על עצמנו ובעצם זוהי אחת ממטרות הרגשות בחיינו, גילוי עצמי.

האנשים בחיינו הם המאתגרים את רגשותינו לצאת, ובכך לחשוף את מה שעדיין לא פתור בתוכנו, אי לכך, הדרך לגלות ולהבין את עצמנו באופן מרבי היא באמצעות מערכות היחסים שאנו מקיימים.

זה לא אני זה הוא – פעמים רבות קורה שכאשר אנחנו לא שמים לב למחשבות, לרגשות, או להתנהגויות שלנו, מגיעות הזדמנויות מבחוץ, בצורת אינטראקציות בינאישיות, אשר תפקידן להראות לנו זאת, כמו אפקט "ראי". נטייתנו הטבעית היא לחשוב ולהאמין, שהאדם השני הוא זה שמתנהג לא כשורה (ולא פעם זה גם נכון), אך אם נבחן את הדברים לעומקם נגלה, שבדרך כלל קיים ברגש שעולה בתוכנו מסר כלפי עצמנו.

מעט אודות הכעס - שני רגשות עיקריים אשר צפים במערכות יחסים בינאישיות הם אהבה ופחד כשאחד הביטויים של הפחד הוא הכעס. כעס, הינו רגש ספונטני המתהווה בנו לנוכח תחושת עוול שנעשתה לנו, והוא בא להעיר את תשומת ליבנו כי מחשבה ופעולה של חוסר אהבה מתחוללת בתוכנו.


 
 רגשות - הדור השלישי

 
אם במקום לכעוס בקלות, נתייחס לאנשים כמראות, המביאים עימם עדות למה שמתרחש בתוכנו, אז בשעה שעולה בנו רגש לא נעים נוכל לשאול את עצמנו:
היכן התנהגות מסוג זה מופיעה אצלנו?
היכן אנחנו עושים את מה שנעשה לנו?
 
לא קל לחשוף תשובות על שאלות אלה, אך אם נחפש בכנות ומתוך רצון לשפר, במקום להאשים, לאט תתבהר לנו התמונה, ונראה כיצד מה שנעשה לנו "בחוץ" נעשה לנו עוד קודם לכך מ"בפנים" ועתה הדבר משתקף מאיתנו כלפי חוץ, כמו כדי לאשר את הדרך שבה מותר לנהוג בנו.

"אני" תחילה - פועל יוצא מכך הוא, שאל לנו לנסות לתקן את האחרים, או לנסות ולתקן עוולות אשר מחוץ לעצמנו, כי לא רק שזה חסר ערך כשלעצמו ואין לזה סוף, אלא בעיקר מרחיק אותנו מהגילוי העצמי.

כדאי מאוד לשחרר את הכעס, והדרך הטובה והמרפאה היא לאפשר לעצמנו לחוותו ללא התנגדות. כך נגלה, שכמו שהוא בא כך הוא חולף. עכשיו כל שנותר הוא לפנות למעט עבודה הפנימית. 
 
"אני" – סלח לי בבקשה
עלינו לסלוח ולמחול לעצמנו קודם כל, זו הדרך היחידה לשינוי תפישתנו העצמית. המחילה מעוררת את הרצון לנהוג בעצמנו בעדינות, ברכות, באהבה ובכבוד. כשרגשות אלה כלפי עצמנו יופיעו מבפנים, נפסיק לחפשם בחוץ. 
 
כאשר נהיה מיומנים בתפעול רגשותינו (על כל קשת גוניהם) לצורך התפתחותנו האישית, נבין, שבכל פעם כאשר אנו מתנהגים לא יפה לעצמנו פנימה יישלח לנו עד שתפקידו להזכיר לנו לחזור מהר לאהבה.
 
 
מיכל פריד -מורה ל"קורס בניסים"
 

 


הוסף תגובה





כל הזכויות שמורות לאתר הדור השלישי